הגבלת השימוש במזומן (חוק המזומן)

תחולת החוק

חוק המזומן חל על כל אדם, לא רק על "עוסק" או חברה. "עוסק" מוגדר בחוק כמי שמוכר נכס או נותן שירות במהלך עסקיו, כולל מלכ"ר.

כך, למשל, קובע החוק בסעיף 2(א), כי: "לא ייתן עוסק ולא יקבל תשלום במזומן בעבור עסקה במסגרת עסקו, אם מחיר העסקה עולה על הסכום הנקוב בפרט (1) לתוספת הראשונה". ובסעיף 2(ב): "לא יקבל אדם שאינו עוסק תשלום במזומן בעבור עסקה, אם מחיר העסקה עולה על הסכום הנקוב בפרט (2) לתוספת הראשונה.

 החוק לצמצום השימוש במזומן נועד לצמצם את ההון השחור ולסייע במאבק בפעילות פלילית, לרבות פשיעה חמורה, העלמות מס, הלבנת הון ומימון טרור. החוק קובע הגבלות על שימוש במזומן בעסקאות עם עוסקים מעל 6,000 ₪ ובעסקאות בין אנשים פרטים מעל 15,000 ₪ וכן כללים לשימוש נאות בצ'קים

החוק חל על ביצוע עסקאות, מתן או קבלת הלוואות, תרומות מתנות וכן על תשלום או קבלה של שכר עבודה. החוק מתייחס לעוסק, לאדם פרטי ולתייר וכן לרואה חשבון ועורך דין בעת מתן "שירות עסקי "ללקוח.

סייגים לתחולת החוק

סעיף 39 לחוק קובע, כי הוראות החוק לא יחולו על הסכמי הלוואה ועסקאות, מלבד עסקאות מתמשכות לקבלת שירות או מכר של זכות שכירות, שנכרתו ערב יום תחולת החוק. כלומר, בעסקה מתמשכת לקבלת שירות (למשל, ריטיינר חודשי), כל תשלום חודשי ייחשב לעסקה נפרדת מבחינת חוק הגבלת המזומן.

אם מדובר בשירות חד-פעמי (בשונה מריטיינר), מחיר העסקה יהיה התמורה הכוללת, גם אם משלמים אותה בתשלומים.

הסנקציות על הפרת החוק

על הפרת ההגבלות שקובע חוק המזומן, ישנן סנקציות. הסנקציות יכולות להיות עיצום כספי  (יוטל על עסק), קנס כלכלי (יוטל על אנשים פרטיים) ואף אישום בעבירת מרמה – עבירה פלילית שיכולה להוביל לעונש מאסר של 3 שנים. הקנסות הכספיים יכולים להגיע ל-15% עד 30% מהסכום שהמפר שלם.